1
00:00:24,859 --> 00:00:27,487
(רוח רוח)

2
00:00:38,122 --> 00:00:40,041
(רעם רעם)

3
00:00:43,586 --> 00:00:47,715
<i>מספר: סין היא ארץ
של מיתוס ומסתורין.</i>

4
00:00:48,341 --> 00:00:52,136
<i>עצום ומגוון כמעט בלתי נתפס.</i>

5
00:00:55,932 --> 00:00:58,184
<i>ממישור החוף המזרחי...</i>

6
00:00:59,269 --> 00:01:01,980
<i>דרך רכסי הרים ויערות...</i>

7
00:01:04,649 --> 00:01:07,652
<i>לרמה הגבוהה של צ'ינגהאי.</i>

8
00:01:14,576 --> 00:01:16,911
<i>מהנוף הנהדר הזה</i>

9
00:01:16,995 --> 00:01:19,205
<i>נולדים אינספור חיים.</i>

10
00:01:20,957 --> 00:01:24,085
<i>כל אחד מהם נפרד
של סיפור הרבה יותר גדול.</i>

11
00:01:28,590 --> 00:01:32,176
<i>מעגל חיים מקיף...</i>

12
00:01:32,343 --> 00:01:34,721
<i>שמתודלקת על ידי האהבה...</i>

13
00:01:34,887 --> 00:01:37,599
<i>ההפסדים והתקוות...</i>

14
00:01:37,765 --> 00:01:39,726
<i>של יצורים רבים ושונים.</i>

15
00:01:41,185 --> 00:01:42,854
(רעם רעם)

16
00:01:58,077 --> 00:02:01,456
<i>הסיפור שלנו מתרחש רחוק
מהערים השוקקות...</i>

17
00:02:01,623 --> 00:02:03,833
<i>לעיתים קרובות אנו חושבים על סין.</i>

18
00:02:09,714 --> 00:02:12,383
<i>זה סיפור של עגורים...</i>

19
00:02:12,800 --> 00:02:14,344
<i>פנדות"...</i>

20
00:02:14,510 --> 00:02:16,054
<i>אנטילופה...</i>

21
00:02:16,220 --> 00:02:17,597
<i>קופים...</i>

22
00:02:17,764 --> 00:02:19,098
<i>ונמרים.</i>

23
00:02:20,266 --> 00:02:24,187
<i>כולם קוראים לסין הבית שלהם.</i>

24
00:02:54,217 --> 00:02:55,426
(WRBLING)

25
00:02:55,510 --> 00:02:58,721
<i>בין כל היצורים
במיתולוגיה הסינית...</i>

26
00:02:58,888 --> 00:03:02,266
<i>העגורן תופס מקום מאוד מיוחד.</i>

27
00:03:02,350 --> 00:03:04,310
(מנופים מתפתלים)

28
00:03:04,977 --> 00:03:07,730
<i>סמל לאריכות ימים
ומזל טוב...</i>

29
00:03:08,856 --> 00:03:09,899
<i>הוא אחד הוותיקים</i>

30
00:03:09,982 --> 00:03:12,735
<i>והדמויות הבולטות ביותר
באמנות סינית...</i>

31
00:03:12,902 --> 00:03:15,446
<i>אלפי שנים אחורה.</i>

32
00:03:17,281 --> 00:03:20,702
<i>נאמר כך
כשעגורן טס...</i>

33
00:03:20,868 --> 00:03:24,330
<i>זה נושא את הרוח
של יצור שהלך לעולמו...</i>

34
00:03:25,665 --> 00:03:29,293
<i>מהעולם הזה לעולם הבא.</i>

35
00:03:47,603 --> 00:03:50,231
<i>רמת צ'ינגהאי במערב סין...</i>

36
00:03:50,398 --> 00:03:53,317
<i>הוא הגבוה ביותר
רמת הרים על פני כדור הארץ.</i>

37
00:03:53,484 --> 00:03:56,779
<i>והנה, נמר השלג החמקמק...</i>

38
00:03:56,946 --> 00:03:58,740
<i>שולט בטווח.</i>

39
00:03:59,991 --> 00:04:01,868
<i>זהו דאווה.</i>

40
00:04:03,161 --> 00:04:06,414
<i>ונוף החלומות המדהים הזה
הוא הבית שלה.</i>

41
00:04:09,667 --> 00:04:13,379
<i>בגובה של
14,000 רגל מעל פני הים...</i>

42
00:04:13,546 --> 00:04:16,883
<i>האקלים כאן
קר מדי עבור רוב היונקים.</i>

43
00:04:18,301 --> 00:04:20,845
<i>אבל דאווה משגשגת כאן.</i>

44
00:04:29,145 --> 00:04:32,815
<i>כל חלק בגופה
מיועד לשטח ייחודי זה...</i>

45
00:04:34,192 --> 00:04:36,110
<i>מהזנב הארוך במיוחד שלה...</i>

46
00:04:36,277 --> 00:04:38,362
<i>שעוזר לה לשמור על איזון...</i>

47
00:04:38,529 --> 00:04:40,615
<i>לפרווה האפור-מנומר שלה</i>

48
00:04:40,698 --> 00:04:42,700
<i>שמספק את ההסוואה המושלמת...</i>

49
00:04:42,867 --> 00:04:45,161
<i>בסביבה הסלעית הזו.</i>

50
00:04:47,997 --> 00:04:50,583
<i>דאווה נמצאת בראש שרשרת המזון שלה...</i>

51
00:04:51,209 --> 00:04:53,336
<i>ובראש המשחק שלה.</i>

52
00:04:54,837 --> 00:04:58,466
<i>היא מכירה כל צלע
וקצה ההר הזה.</i>

53
00:04:59,342 --> 00:05:02,011
<i>זה הדשא שלה.</i>

54
00:05:04,639 --> 00:05:05,640
(נהימות)

55
00:05:07,058 --> 00:05:09,310
<i>אבל היא קלטה ריח.</i>

56
00:05:10,853 --> 00:05:13,356
<i>אורח לא רצוי.</i>

57
00:05:14,232 --> 00:05:15,775
(מצמרר)

58
00:05:21,239 --> 00:05:24,283
<i>הפורץ יודע
היא בטריטוריה של דאווה...</i>

59
00:05:25,409 --> 00:05:27,787
<i>אבל מאתגר אותה, בכל זאת.</i>

60
00:05:28,788 --> 00:05:30,748
(נהמה)

61
00:05:37,255 --> 00:05:40,258
<i>הם מתמודדים
במבחן עצבים מצמרר.</i>

62
00:05:46,097 --> 00:05:50,935
<i>דאווה חייב לשדר כוח
או להסתכן בקרב מלא.</i>

63
00:05:50,977 --> 00:05:53,354
(שניהם נוהם)

64
00:06:05,950 --> 00:06:08,119
(הנהמה נמשכת)

65
00:06:21,632 --> 00:06:24,218
<i>סוף סוף הפורץ נכנע.</i>

66
00:06:31,893 --> 00:06:34,979
<i>דאווה שומרת על עליונותה.</i>

67
00:06:39,734 --> 00:06:41,360
<i>בינתיים.</i>

68
00:06:54,832 --> 00:06:56,167
(נהימות)

69
00:06:56,542 --> 00:06:59,420
<i>דאווה אינו חתול
להתעסק עם...</i>

70
00:07:00,922 --> 00:07:04,091
<i>וכרגע כלום
יכול לזעזע את נחישותה.</i>

71
00:07:07,678 --> 00:07:11,015
<i>אחרי הכל, זה לא סתם
שטחי הציד שלה...</i>

72
00:07:11,182 --> 00:07:12,266
<i>היא מגינה.</i>

73
00:07:20,441 --> 00:07:21,692
(גורים נוהם)

74
00:07:28,032 --> 00:07:31,410
<i>לה, שני הגורים הקטנים האלה...</i>

75
00:07:31,577 --> 00:07:33,913
<i>הם הדברים החשובים ביותר על פני כדור הארץ.</i>

76
00:07:36,374 --> 00:07:39,710
<i>לספק להם
ושמירה עליהם...</i>

77
00:07:39,877 --> 00:07:41,712
<i>היא משימת חייה.</i>

78
00:07:57,061 --> 00:07:59,438
<i>הרחק ממזרח לדאווה...</i>

79
00:07:59,605 --> 00:08:02,775
<i>בהר סצ'ואן
עמקים של מרכז סין...</i>

80
00:08:02,942 --> 00:08:06,112
<i>רק 8,000 רגל מעל פני הים...</i>

81
00:08:06,612 --> 00:08:10,241
<i>קופים מוזהבים עם חוטם משתוללים.</i>

82
00:08:10,741 --> 00:08:12,827
(קופים צורחים)

83
00:08:13,077 --> 00:08:16,914
<i>קופים כבר מזמן
דמויות של מרד ושובבות...</i>

84
00:08:17,081 --> 00:08:18,833
<i>בסיפורי עם סיניים.</i>

85
00:08:19,834 --> 00:08:21,669
<i>ואחד הכי הרבה
קופים שובבים</i>

86
00:08:21,752 --> 00:08:23,129
<i>על ההר הזה...</i>

87
00:08:23,295 --> 00:08:24,797
<i>זה טאו טאו.</i>

88
00:08:25,756 --> 00:08:28,092
<i>הוא הליצן הכיתה של החבורה שלו...</i>

89
00:08:28,259 --> 00:08:31,429
<i>ואמן קונג פו שאפתן.</i>

90
00:08:33,097 --> 00:08:34,098
<i>בגיל שנתיים...</i>

91
00:08:34,640 --> 00:08:38,102
<i>טאו טאו כבר לא צריך
להיות בפיקוח הוריו.</i>

92
00:08:38,644 --> 00:08:41,188
<i>אבל הוא עדיין אוהב
לחזור הביתה לצד אביו...</i>

93
00:08:41,355 --> 00:08:44,025
<i>אחרי יום ארוך של הרפתקאות.</i>

94
00:08:48,112 --> 00:08:50,698
(צווחה)

95
00:08:51,615 --> 00:08:54,618
<i>טאו טאו פשוט אוהב את אבא שלו.</i>

96
00:08:56,954 --> 00:09:00,541
<i>אבא שלו, לעומת זאת,
לא גדול בגילוי חיבה...</i>

97
00:09:04,128 --> 00:09:08,132
<i>עוזב את הרגשת TaoTao
קצת לא מוערך.</i>

98
00:09:10,551 --> 00:09:11,886
<i>אה, טוב.</i>

99
00:09:12,136 --> 00:09:15,556
<i>הוא תמיד יכול לסמוך על אמו
להרעיף עליו תשומת לב.</i>

100
00:09:16,348 --> 00:09:18,184
(צווחת תינוקות)

101
00:09:19,060 --> 00:09:22,063
<i>אבל ההגעה האחרונה
של אחות תינוקת חדשה במשפחה...</i>

102
00:09:22,813 --> 00:09:26,776
<i>קלקל חלק
הקסם האימהי הזה בעורף.</i>

103
00:09:30,571 --> 00:09:33,240
<i>בעוד משפחות קופים
יש רק אבא אחד...</i>

104
00:09:33,407 --> 00:09:35,451
<i>לכל אחת מהן יש כמה אמהות,</i>

105
00:09:35,534 --> 00:09:37,745
<i>שכולם עוזרים אחד לשני
לדאוג לצעירים שלהם.</i>

106
00:09:38,788 --> 00:09:39,997
(צווחת תינוקות)

107
00:09:47,171 --> 00:09:48,380
טאו טאו מתגעגע לימים

108
00:09:48,464 --> 00:09:50,674
<i>כשהיה פעם
מרכז תשומת הלב...</i>

109
00:09:52,593 --> 00:09:55,638
<i>למרות הסכנה הכרוכה בכך.</i>

110
00:09:56,764 --> 00:10:00,643
<i>הוא מגיע במהירות להבנה
שהוא כבר לא...</i>

111
00:10:00,810 --> 00:10:02,561
<i>יקירי משפחתו.</i>

112
00:10:05,231 --> 00:10:09,235
<i>צרור השמחה הקטן החדש הזה
תפס את מקומו.</i>

113
00:10:10,444 --> 00:10:12,404
<i>זה נראה כל כך לא הוגן...</i>

114
00:10:12,571 --> 00:10:16,033
<i>כאשר כל הנוחות והקבלה
התרגלתם ל...</i>

115
00:10:16,200 --> 00:10:18,786
<i>נגנב ממך לפתע.</i>

116
00:10:26,418 --> 00:10:28,671
<i>"בסדר, תשכח מזה!"</i>

117
00:10:32,007 --> 00:10:35,970
<i>זה בדיוק מסוג הדברים
שגורם לקוף להפוך לשובבות.</i>

118
00:10:43,060 --> 00:10:44,979
<i>ממש ליד טאו טאו...</i>

119
00:10:45,437 --> 00:10:48,983
<i>ביער במבוק שופע
בצד השני של ההר...</i>

120
00:10:50,234 --> 00:10:54,405
<i>החיים בהחלט פחות מלחיצים.</i>

121
00:10:55,322 --> 00:10:57,449
<i>זה יא יא.</i>

122
00:10:58,409 --> 00:10:59,743
<i>פנדה ענקית.</i>

123
00:11:01,078 --> 00:11:04,498
<i>פנדות הן בעצם
ההפך מקופים.</i>

124
00:11:05,082 --> 00:11:07,626
<i>הם לא מעוניינים
בעורר צרות.</i>

125
00:11:09,170 --> 00:11:12,256
<i>הם רק רוצים להישאר לבד לאכול...</i>

126
00:11:13,924 --> 00:11:15,301
<i>ותרגע...</i>

127
00:11:18,679 --> 00:11:20,097
<i>וגרד...</i>

128
00:11:22,141 --> 00:11:24,602
<i>תחומים שונים ושונים.</i>

129
00:11:27,813 --> 00:11:30,983
<i>ואחרי ש-Ya Ya השלים
מטלות הבוקר שלה...</i>

130
00:11:31,609 --> 00:11:33,944
<i>היא חוזרת לפוקוס האמיתי שלה בחיים...</i>

131
00:11:34,028 --> 00:11:35,029
(BLEATS)

132
00:11:36,363 --> 00:11:39,617
<i>בתה שזה עתה נולדה, MeiMei.</i>

133
00:11:43,996 --> 00:11:45,789
<i>Outside of raising cubs...</i>

134
00:11:45,956 --> 00:11:50,002
<i>נקבות פנדות בוגרות
לחיות חיים בודדים כמעט לחלוטין.</i>

135
00:11:50,419 --> 00:11:51,545
(יבבות)

136
00:11:52,796 --> 00:11:54,173
<i>אז, עבור יא יא...</i>

137
00:11:54,965 --> 00:11:58,302
<i>this is the most
הזמן היקר בחייה.</i>

138
00:11:59,720 --> 00:12:01,680
(יבק)

139
00:12:08,312 --> 00:12:11,273
<i>שני אלה יוציאו
החודשים הבאים...</i>

140
00:12:11,440 --> 00:12:13,692
<i>התכרבל כאן בתוך המאורה הזו.</i>

141
00:12:15,945 --> 00:12:18,697
<i>אבל אז הם ייצאו החוצה
אל העולם...</i>

142
00:12:20,991 --> 00:12:24,286
<i>והמסע האמיתי יתחיל.</i>

143
00:12:33,712 --> 00:12:36,507
<i>מעלה ברמות הגבוהות יותר
של מערב סין...</i>

144
00:12:37,091 --> 00:12:40,844
מסוג <i>שונה מאוד
של משפחה מסתובבת ברמה.</i>

145
00:12:44,390 --> 00:12:46,016
<i>סגדו לאנטילופות צ'ירו...</i>

146
00:12:46,183 --> 00:12:48,811
<i>כיצורים קדושים באזור זה.</i>

147
00:12:50,521 --> 00:12:52,314
<i>They are the living embodiment...</i>

148
00:12:52,481 --> 00:12:55,401
<i>של הטבע הלוך ושוב,
מחזור עונתי.</i>

149
00:12:55,484 --> 00:12:56,485
(מתקשר)

150
00:12:58,237 --> 00:13:01,323
<i>כל אביב,
אלפי צ'ירו נשיות...</i>

151
00:13:01,490 --> 00:13:03,367
<i>צאו למסע אפי.</i>

152
00:13:04,285 --> 00:13:06,620
<i>אבל זה אירוע מר-מתוק.</i>

153
00:13:06,787 --> 00:13:08,664
<i>הם חייבים להיפרד מהזכרים...</i>

154
00:13:08,831 --> 00:13:11,709
<i>מי לא יראה אותם שוב
למשך מספר חודשים.</i>

155
00:13:11,792 --> 00:13:13,043
(נשיפה)

156
00:13:19,258 --> 00:13:21,010
<i>בינתיים...</i>

157
00:13:21,844 --> 00:13:24,596
<i>הדולרים האלה יצטרכו
להסתפק בכוחות עצמם.</i>

158
00:13:25,180 --> 00:13:26,181
(מצמץ)

159
00:13:28,434 --> 00:13:31,770
ההגירה של
היצורים הנערצים <i>אלו</i>...

160
00:13:31,937 --> 00:13:35,524
<i>שוטף את מישורי ההרים
של מערב סין...</i>

161
00:13:35,691 --> 00:13:38,235
<i>כמו גאות אוקיינוס.</i>

162
00:13:40,738 --> 00:13:42,573
<i>היעד שלהם?</i>

163
00:13:43,282 --> 00:13:45,993
<i>אגם ז'ונאי האגדי...</i>

164
00:13:46,160 --> 00:13:48,370
<i>ברמות המרוחקות
של רמת צ'ינגהאי.</i>

165
00:13:48,412 --> 00:13:49,413
(ציוץ ציפורים)

166
00:13:55,002 --> 00:13:56,587
(גורים נוהם)

167
00:13:58,922 --> 00:14:00,841
<i>הגורים של דאווה כבר מבוגרים מספיק...</i>

168
00:14:01,008 --> 00:14:04,053
<i>להעז מחוץ למערה שלהם
אל אור השמש.</i>

169
00:14:06,555 --> 00:14:09,683
<i>להם, רכס ההרים העצום הזה...</i>

170
00:14:09,850 --> 00:14:12,644
<i>הוא רק מגרש משחקים אחד גדול.</i>

171
00:14:13,562 --> 00:14:15,105
(גורים נוהם)

172
00:14:27,409 --> 00:14:28,660
<i>כמו פנדות,</i>

173
00:14:28,744 --> 00:14:31,413
<i>נמרי שלג בוגרים
לחיות חיים בודדים מאוד.</i>

174
00:14:32,539 --> 00:14:35,167
<i>אז אף אחד לא מפר
על הטריטוריה שלה...</i>

175
00:14:35,334 --> 00:14:38,379
<i>אין תחרות
למלכת ההר...</i>

176
00:14:38,545 --> 00:14:40,756
<i>היא יכולה למקד את כל תשומת הלב שלה...</i>

177
00:14:40,923 --> 00:14:42,341
<i>על הצעירים שלה.</i>

178
00:14:56,730 --> 00:14:59,400
<i>Dawa לא יכול היה להיות יותר מרוצה.</i>

179
00:15:00,234 --> 00:15:04,947
<i>שום דבר לא משתווה להיות נאהב
על ידי אלה שאתה הכי אוהב.</i>

180
00:15:10,119 --> 00:15:11,537
(גורים נוהם)

181
00:15:14,164 --> 00:15:16,083
<i>ובעוד שדאווה יעשה זאת
לא אוהב יותר...</i>

182
00:15:16,250 --> 00:15:19,628
<i> מאשר פשוט לשבת לאחור
ולראות אותם מטפסים ומשחקים...</i>

183
00:15:20,504 --> 00:15:23,424
<i>יש לה אחריות אחרת.</i>

184
00:15:25,217 --> 00:15:27,469
<i>היא צריכה לצוד.</i>

185
00:15:29,304 --> 00:15:31,640
<i>יאקים אלה מציעים שפע של בשר...</i>

186
00:15:32,808 --> 00:15:36,103
<i>אבל הם הרבה יותר חזקים ומסוכנים.</i>

187
00:15:37,855 --> 00:15:40,065
<i>היא מחשיבה את המרמוט הזה.</i>

188
00:15:40,441 --> 00:15:41,442
(חריקות)

189
00:15:43,110 --> 00:15:44,445
<i>לא, היא לא.</i>

190
00:15:45,070 --> 00:15:47,156
<i>- אבל</i> היצורים המפוארים האלה?
- (נשימות כבשים)

191
00:15:47,865 --> 00:15:50,826
<i>ככה נראית ארוחת ערב.</i>

192
00:15:54,538 --> 00:15:57,708
<i>כבשי בהראל הם הטרף העיקרי של דאווה.</i>

193
00:15:59,168 --> 00:16:01,712
(הנשימה נמשכת)

194
00:16:04,548 --> 00:16:06,717
<i>הידע האינטימי שלה
של השטח הביתי שלה...</i>

195
00:16:06,884 --> 00:16:09,887
<i>עוזר לה לאתר את הטרף שלה
ולתמרן אותם...</i>

196
00:16:10,053 --> 00:16:12,097
<i>למדרונות צרים סלעיים ומדרונות תלולים...</i>

197
00:16:12,264 --> 00:16:14,975
<i>היכן הם נמצאים
פגיע יותר להתקפה.</i>

198
00:16:17,060 --> 00:16:20,481
<i>כמו דאווה, הכבשים האלה הן
נבנה כדי לשרוד בהרים האלה.</i>

199
00:16:22,107 --> 00:16:25,194
<i>הפרוות המולבנת שלהם
הוא ההסוואה האידיאלית...</i>

200
00:16:25,360 --> 00:16:28,363
<i>והרגליים החזקות שלהם
להפוך אותם למהירים וזריזים להפליא.</i>

201
00:16:34,203 --> 00:16:35,204
(צווחה)

202
00:16:39,082 --> 00:16:42,294
<i>אבל דאווה חכם יותר.</i>

203
00:16:45,672 --> 00:16:49,092
<i>הגורים שלה ילכו לישון
with full stomachs tonight.</i>

204
00:16:50,802 --> 00:16:54,723
<i>ארוחה אחת זו
יכול לשטוף אותם במשך שבוע שלם.</i>

205
00:16:58,393 --> 00:17:03,440
<i>בעולמו של דאווה,
אתה חייב לקחת חיים כדי לתת חיים.</i>

206
00:17:09,863 --> 00:17:13,158
<i>טאו טאו הפך להיות
יותר ויותר מדוכא...</i>

207
00:17:13,325 --> 00:17:15,494
<i>ובילה הרבה זמן...</i>

208
00:17:15,661 --> 00:17:19,331
<i>רק מנסה להתחמק מאחותו הקטנה,
ומשפחתו.</i>

209
00:17:20,332 --> 00:17:24,002
<i>אבל היום הוא נתקל
כמה שכנים מעניינים...</i>

210
00:17:24,503 --> 00:17:25,837
<i>מי יכול לשנות את כל זה.</i>

211
00:17:25,921 --> 00:17:27,548
(קופים צורחים)

212
00:17:29,049 --> 00:17:31,426
<i>אלה הם הבנים האבודים...</i>

213
00:17:32,052 --> 00:17:34,429
<i>a gang of young male outcasts...</i>

214
00:17:34,596 --> 00:17:37,224
<i>חלקם צעירים כמו TaoTao.</i>

215
00:17:39,810 --> 00:17:43,522
<i>החבר'ה האלה יודעים הכל על דחייה.</i>

216
00:17:45,899 --> 00:17:48,986
<i>להיות ילד אבוד זה סוג של
כמו לברוח כדי להצטרף לקרקס...</i>

217
00:17:49,611 --> 00:17:51,738
<i>למעט עם פחות כללים.</i>

218
00:17:53,156 --> 00:17:56,243
<i>הילדים האלה לא נראים
לקבל טיפול בעולם.</i>

219
00:17:59,371 --> 00:18:01,373
<i>זה תרנגול...</i>

220
00:18:03,375 --> 00:18:05,794
<i>מנהיג הנערים האבודים.</i>

221
00:18:07,879 --> 00:18:09,673
<i>הוא היה בהרבה קרבות.</i>

222
00:18:10,424 --> 00:18:12,301
<i>אתה רואה את העין הזו?</i>

223
00:18:12,801 --> 00:18:15,470
<i>לאביו של טאו טאו הייתה יד בזה.</i>

224
00:18:19,099 --> 00:18:21,852
<i>הוא בהחלט שם לב לטאו טאו.</i>

225
00:18:22,686 --> 00:18:25,939
<i>אולי טאו טאו מזכיר לו
של עצמו בגיל הזה.</i>

226
00:18:27,190 --> 00:18:31,486
<i>או אולי הוא פשוט בוהה בדברים הרבה.</i>

227
00:18:33,155 --> 00:18:34,865
<i>בכל מקרה, אם טאו טאו
חיפש...</i>

228
00:18:35,032 --> 00:18:37,242
<i>לדרך לפרוק את התסכולים שלו...</i>

229
00:18:37,743 --> 00:18:39,745
<i>הוא הגיע למקום הנכון...</i>

230
00:18:39,911 --> 00:18:42,331
<i>כי אחר הצהריים שטוף שמש זה...</i>

231
00:18:42,497 --> 00:18:44,291
<i>הנערים האבודים הזמינו אותו...</i>

232
00:18:44,458 --> 00:18:47,044
<i>לשחק עתיק
משחק קופים מסורתי...</i>

233
00:18:47,836 --> 00:18:50,589
<i>נקרא Let's Break Branches.</i>

234
00:18:50,672 --> 00:18:51,673
(צווחה)

235
00:18:51,757 --> 00:18:53,508
(מוזיקת רוק מנגנת)

236
00:19:11,777 --> 00:19:15,155
<i>זה בדיוק
מה TaoTao צריך עכשיו.</i>

237
00:19:17,407 --> 00:19:20,994
<i>עם זאת, כמה מהשטויות שלהם,
ללכת</i> <i>קצת רחוק מדי עבור טאו טאו.</i>

238
00:19:23,121 --> 00:19:24,956
<i>כמו גניבת תינוק...</i>

239
00:19:25,123 --> 00:19:26,166
<i>לבעיטות?</i>

240
00:19:28,877 --> 00:19:29,878
<i>אבל היי...</i>

241
00:19:30,045 --> 00:19:31,838
<i>זה לא כאילו זו אחותו.</i>

242
00:19:34,299 --> 00:19:36,426
<i>להיות עושי צרות שובבים...</i>

243
00:19:36,593 --> 00:19:38,637
<i>זו עבודה מתישה.</i>

244
00:19:40,138 --> 00:19:43,600
<i>עבור TaoTao, לעומת זאת,
החיים עם הנערים האבודים נראים...</i>

245
00:19:44,226 --> 00:19:45,811
<i>די מתוק.</i>

246
00:19:46,645 --> 00:19:47,729
<i>עד...</i>

247
00:19:50,232 --> 00:19:51,983
<i>Goshawks הם למעשה</i>

248
00:19:52,067 --> 00:19:54,528
<i>הטורפים הטבעיים היחידים
לקופים האלה יש.</i>

249
00:19:54,986 --> 00:19:58,573
<i>והם תמיד במעקב
עבור תינוקות נטושים.</i>

250
00:20:03,787 --> 00:20:04,788
(צרחות)

251
00:20:12,003 --> 00:20:13,004
(צווחות קוף)

252
00:20:13,672 --> 00:20:14,673
(מתקשר)

253
00:20:17,134 --> 00:20:20,512
<i>בהרף עין,
עולמו של טאו טי מתהפך.</i>

254
00:20:20,887 --> 00:20:21,888
(צווחות GOSHAWK)

255
00:20:22,431 --> 00:20:24,266
<i>זה בא משום מקום.</i>

256
00:20:24,433 --> 00:20:26,977
<i>למה אף אחד לא היה
לפקוח עין?</i>

257
00:20:27,060 --> 00:20:28,228
(רעם רעם)

258
00:20:37,154 --> 00:20:38,447
(רעם רעם)

259
00:20:42,701 --> 00:20:45,787
<i>זו</i> <i>מנה קשה של מציאות עבור טאו טאו.</i>

260
00:20:45,954 --> 00:20:49,458
<i>זה יכול היה בקלות
הייתה אחותו הקטנה.</i>

261
00:20:50,083 --> 00:20:51,835
(הרעם מתרסק)

262
00:21:01,219 --> 00:21:03,388
(ציפורים צווחות)

263
00:21:17,068 --> 00:21:18,487
<i>רוחות הקיץ,</i>

264
00:21:18,570 --> 00:21:21,031
<i>נושא את הריח החם
of fresh pastures...</i>

265
00:21:21,198 --> 00:21:24,367
<i>הובילו את הצ'ירו
ליעד הקדוש שלהם...</i>

266
00:21:25,452 --> 00:21:27,454
<i>אגם ז'ונאי.</i>

267
00:21:30,874 --> 00:21:33,794
<i>והמטרה האמיתית
מהמסע ההרואי שלהם...</i>

268
00:21:33,960 --> 00:21:36,213
<i>מגלה את עצמו כעת.</i>

269
00:21:43,553 --> 00:21:46,681
<i>כל המחזור הפנטסטי, המתמשך...</i>

270
00:21:46,848 --> 00:21:48,809
<i>זהו קיום צ'ירו...</i>

271
00:21:48,975 --> 00:21:51,478
<i>בנוי על
הרגע הראשון הזה של התקשרות...</i>

272
00:21:51,645 --> 00:21:53,772
<i>בין אם לתינוק שלה...</i>

273
00:21:54,523 --> 00:21:56,608
<i>חולקים אחד את השני בניחוח.</i>

274
00:22:03,448 --> 00:22:06,159
<i>באורח פלא, בייבי צ'ירו
מסוגלים ללכת...</i>

275
00:22:06,326 --> 00:22:08,954
<i>בתוך 30 דקות מרגע הלידה.</i>

276
00:22:12,666 --> 00:22:15,585
<i>זה ה"עמידה במקום"
חלק כל כך קשה.</i>

277
00:22:32,853 --> 00:22:34,688
<i>בתוך מספר ימים,</i>

278
00:22:34,771 --> 00:22:37,148
<i>הם יכולים לרוץ כמו האמהות שלהם.</i>

279
00:23:06,177 --> 00:23:10,473
<i>כאמהות והעגלים שלהן
למד לזהות אחד את השני לפי ריח...</i>

280
00:23:10,640 --> 00:23:14,144
<i>הם יוצרים את העיקר,
חיבורים בלתי ניתנים לשבירה...</i>

281
00:23:14,311 --> 00:23:15,770
<i>שקושרים את העדר יחד</i>

282
00:23:15,854 --> 00:23:19,482
<i>ולאפשר לו לשרוד
הגירה חזרה שלו.</i>

283
00:23:20,442 --> 00:23:22,444
<i>לפעמים, זה לוקח זמן...</i>

284
00:23:22,611 --> 00:23:25,864
<i>כדי לעגלים להבין
שהריח שלו הוא של מי...</i>

285
00:23:26,031 --> 00:23:29,534
<i>והם מעודדים בעדינות
להמשיך לרחרח.</i>

286
00:23:49,971 --> 00:23:52,974
<i>הצ'ירו יישאר כאן
עד שהעגלים יהיו מסוגלים...</i>

287
00:23:53,183 --> 00:23:55,352
<i>של ביצוע המסע הארוך שלהם חזרה.</i>

288
00:23:56,478 --> 00:23:59,564
<i>ואז המטוטלת שלהם
יתנדנד חזרה לכיוון הבית...</i>

289
00:23:59,731 --> 00:24:03,234
<i>שם הם יתאחדו מחדש
עם הזכרים שהם השאירו מאחור.</i>

290
00:24:03,318 --> 00:24:04,819
(נשיפה)

291
00:24:09,199 --> 00:24:11,326
(ציפורים נלחמות)

292
00:24:14,037 --> 00:24:15,872
<i>מעל הרי סצ'ואן...</i>

293
00:24:16,039 --> 00:24:18,208
<i>חילופי העונות מתגלגלים...</i>

294
00:24:18,375 --> 00:24:21,336
<i>בקליידוסקופ עוצר נשימה של צבע.</i>

295
00:24:24,589 --> 00:24:26,091
(ציוץ ציפורים)

296
00:24:26,216 --> 00:24:27,717
(מים מטפטפים)

297
00:24:40,188 --> 00:24:41,606
(מימיי מייבב)

298
00:24:41,898 --> 00:24:46,569
<i> סוף סוף יא יא והתינוק שלה
הגיחו ממאורת הבדידות שלהם.</i>

299
00:24:48,279 --> 00:24:51,408
<i>הגיע הזמן של MeiMei לפגוש את העולם.</i>

300
00:24:51,533 --> 00:24:52,867
(יבק)

301
00:25:31,406 --> 00:25:34,784
<i>"ובכן, התינוק האכל...</i>

302
00:25:36,161 --> 00:25:37,954
<i>"והתחבק...</i>

303
00:25:38,997 --> 00:25:40,623
<i>"ושכב לישון."</i>

304
00:25:44,461 --> 00:25:46,254
<i>"זמן לארוחת צהריים."</i>

305
00:25:48,673 --> 00:25:51,301
(עלים מרשרשים)

306
00:25:58,808 --> 00:26:03,104
<i>פנדות בטבע
לאכול כמעט כלום מלבד במבוק.</i>

307
00:26:03,646 --> 00:26:05,857
<i>עד 40 פאונד ליום.</i>

308
00:26:09,027 --> 00:26:10,445
40...

309
00:26:10,612 --> 00:26:11,988
<i>פאונד...</i>

310
00:26:12,697 --> 00:26:14,491
<i>של במבוק...</i>

311
00:26:14,949 --> 00:26:16,493
<i>ליום.</i>

312
00:26:18,369 --> 00:26:19,829
(חריקות)

313
00:26:22,957 --> 00:26:25,794
<i>MeiMei, לעומת זאת,
יש לו בטן מלאה בחלב אם...</i>

314
00:26:25,960 --> 00:26:27,629
<i>והוא נח לגמרי.</i>

315
00:26:28,963 --> 00:26:31,841
<i>ויש שלם
עולם חדש לחקור.</i>

316
00:26:39,724 --> 00:26:41,476
<i>נכון.</i>

317
00:26:41,643 --> 00:26:43,228
<i>היא לא באמת יכולה ללכת לשום מקום.</i>

318
00:26:43,394 --> 00:26:47,190
<i>בגיל הזה, גורי פנדה
בקושי למדו לזחול.</i>

319
00:26:47,732 --> 00:26:48,983
(צווחה)

320
00:26:50,527 --> 00:26:52,695
<i>אבל זה לא פוחת
הקסם שלה...</i>

321
00:26:52,862 --> 00:26:55,323
<i>עם כל המראות והקולות החדשים האלה.</i>

322
00:26:58,827 --> 00:27:00,370
<i>כמו הבחור הזה.</i>

323
00:27:02,580 --> 00:27:03,581
(יבבות)

324
00:27:05,875 --> 00:27:07,544
<i>פנדה אדומה.</i>

325
00:27:08,211 --> 00:27:10,672
<i>הוא בכלל לא פנדה.</i>

326
00:27:10,839 --> 00:27:13,383
<i>הוא למעשה קרוב יותר לדביבון.</i>

327
00:27:14,217 --> 00:27:16,553
<i>למימיי לא אכפת מה הוא.</i>

328
00:27:16,719 --> 00:27:19,681
<i>היא רק רוצה
לטפס לשם ולהגיד שלום.</i>

329
00:27:20,348 --> 00:27:23,726
<i>פנדות אדומות מוציאות
כמעט כל הזמן שלהם על עצים...</i>

330
00:27:23,893 --> 00:27:26,604
<i>מה שעושה אותו
מודל לחיקוי מושלם עבור MeiMei.</i>

331
00:27:27,272 --> 00:27:29,357
<i>בגלל שמטפסים על עצים...</i>

332
00:27:29,524 --> 00:27:32,235
<i>זה כל מה שתינוקות פנדות חולמים עליו.</i>

333
00:27:38,241 --> 00:27:40,869
<i>יש כל כך הרבה יופי.</i>

334
00:27:43,121 --> 00:27:44,622
<i>זה מרתק.</i>

335
00:27:47,917 --> 00:27:49,919
<i>אבל מאחורי היופי...</i>

336
00:27:51,754 --> 00:27:53,381
<i>סכנה אורבת.</i>

337
00:27:53,631 --> 00:27:54,632
(חריקות)

338
00:27:56,593 --> 00:27:58,094
(צווחה)

339
00:28:06,269 --> 00:28:08,813
<i>"בסדר?"</i>

340
00:28:11,941 --> 00:28:14,736
<i>"והנה שוב."</i>

341
00:28:17,488 --> 00:28:18,781
(צרחות)

342
00:28:24,245 --> 00:28:25,246
(נהימות)

343
00:28:25,663 --> 00:28:27,248
(יבק)

344
00:28:33,963 --> 00:28:35,506
<i>"אוי, אלוהים.</i>

345
00:28:35,673 --> 00:28:39,260
<i>"זה היה כל כך מביך."</i>

346
00:28:47,268 --> 00:28:49,354
(מצמץ)

347
00:29:00,156 --> 00:29:01,824
(מימיי מייבב)

348
00:29:11,376 --> 00:29:12,377
(יבבות)

349
00:29:16,547 --> 00:29:20,343
<i>אמהות תמיד שם
להרים אותך כשאתה נופל.</i>

350
00:29:22,679 --> 00:29:25,890
<i>ולגרור אותך
בצוואר לאחר מכן.</i>

351
00:29:36,985 --> 00:29:38,528
<i>אם היא הייתה יכולה...</i>

352
00:29:38,695 --> 00:29:42,198
<i>יא יא תישאר
ברגע זה לנצח.</i>

353
00:29:42,740 --> 00:29:43,741
(נביחה נמוכה)

354
00:29:44,867 --> 00:29:46,703
<i>כל מה שהיא רוצה לעשות
היא להחזיק את התינוק שלה...</i>

355
00:29:46,869 --> 00:29:49,372
<i>ולחנוק אותה באהבה.</i>

356
00:29:51,040 --> 00:29:52,041
(חריקות)

357
00:29:55,044 --> 00:29:58,214
<i>אבל ל-MeiMei היה טעם של חופש.</i>

358
00:30:02,051 --> 00:30:03,761
<i>והיא אוהבת את זה.</i>

359
00:30:04,345 --> 00:30:05,763
(צווחה)

360
00:30:22,405 --> 00:30:25,116
<i>צנוברים הם רק
זמין בסתיו...</i>

361
00:30:25,283 --> 00:30:27,118
<i>והיום Rooster and the Lost Boys...</i>

362
00:30:27,285 --> 00:30:29,704
<i>מצאתי תיקון נחמד
כולם לעצמם.</i>

363
00:30:31,414 --> 00:30:34,917
<i>וטאו טאו מוודא
הוא מקבל את חלקו ההוגן.</i>

364
00:30:35,126 --> 00:30:36,586
(קופים צורחים)

365
00:30:36,794 --> 00:30:38,087
<i>"אופס."</i>

366
00:30:40,298 --> 00:30:42,925
<i>הוא מוציא כמעט
כל הזמן שלו עם הנערים האבודים...</i>

367
00:30:43,426 --> 00:30:47,138
<i>מאז אחותו הקטנה והחמודה
בלע את משפחתו.</i>

368
00:30:52,268 --> 00:30:54,312
(קופים צורחים)

369
00:30:55,730 --> 00:30:58,316
<i>אבל כשאבא של טאו טאו מופיע...</i>

370
00:30:58,483 --> 00:31:00,401
<i>עם כל המשפחה בגרירה...</i>

371
00:31:00,985 --> 00:31:03,321
<i>מצב הרוח החגיגי משתנה...</i>

372
00:31:04,405 --> 00:31:06,657
<i>לפחות חגיגי.</i>

373
00:31:14,499 --> 00:31:16,626
(קוף צווח)

374
00:31:17,460 --> 00:31:20,630
<i>כנראה לתרנגול עדיין יש
שבב על הכתף...</i>

375
00:31:20,797 --> 00:31:22,799
<i>על כל עניין העין הזה.</i>

376
00:31:27,470 --> 00:31:28,471
(צרחות)

377
00:31:30,098 --> 00:31:33,142
<i>נראה שהגיע הזמן
עבור קצת החזר המיוחל.</i>

378
00:31:36,104 --> 00:31:37,522
(צווחה)

379
00:31:40,191 --> 00:31:42,693
(מצמרר)

380
00:31:46,155 --> 00:31:47,532
<i>טאו טאו לא מאמין לזה.</i>

381
00:31:49,659 --> 00:31:52,662
<i>למה תרנגול
לריב עם אביו?</i>

382
00:31:58,042 --> 00:32:01,879
<i>הנקבות במשפחתו של טאו טאו
להתאסף סביב האיש שלהם.</i>

383
00:32:02,672 --> 00:32:04,006
(צווחה)

384
00:32:09,345 --> 00:32:12,056
<i>תרנגול, לעומת זאת, לבדו.</i>

385
00:32:12,682 --> 00:32:15,518
<i>הנערים האבודים בלבד
לדאוג לעצמם.</i>

386
00:32:16,561 --> 00:32:18,187
<i>בלי אף אחד שיגבה אותו...</i>

387
00:32:18,646 --> 00:32:20,815
<i>תרנגול מנצח נסיגה נמהרת.</i>

388
00:32:31,033 --> 00:32:32,368
(צרחות)

389
00:32:35,621 --> 00:32:37,123
<i>טאו טאו נקרע.</i>

390
00:32:38,458 --> 00:32:42,920
<i>החברים החדשים האלה שלו מתגלים
להיות חבורה של פרחחים מרוכזים בעצמם.</i>

391
00:32:49,760 --> 00:32:53,764
<i>האם יש מישהו בעולם המטורף הזה
אתה באמת יכול לסמוך עליו?</i>

392
00:33:00,438 --> 00:33:02,648
(נשיפה)

393
00:33:04,150 --> 00:33:05,985
<i>מעלה במישורים הגבוהים...</i>

394
00:33:06,152 --> 00:33:08,279
<i>הצ'ירו יצאו לדרך
במסעם חזרה הביתה</i>

395
00:33:08,404 --> 00:33:09,822
<i>להצטרף מחדש לזכרים.</i>

396
00:33:12,283 --> 00:33:16,662
<i>אבל ריח של עגלים צעירים
משך עוקבים.</i>

397
00:33:26,088 --> 00:33:27,757
(נשיפה)

398
00:33:31,010 --> 00:33:33,012
<i>הזאב הזה בוחן את העדר...</i>

399
00:33:33,179 --> 00:33:35,264
<i>מנסה להפריד בין הקטנים.</i>

400
00:33:38,351 --> 00:33:40,520
<i>עד עכשיו, למרבה המזל, רגלי התינוק האלה...</i>

401
00:33:40,686 --> 00:33:43,022
<i>הם חזקים ומהירים,
בדיוק כמו של האמהות שלהם.</i>

402
00:33:43,481 --> 00:33:44,857
(נפיחות אנטילופה)

403
00:33:47,860 --> 00:33:49,487
<i>הצ'ירו מאוחדים.</i>

404
00:33:49,654 --> 00:33:53,115
<i>הקשרים בין אמהות
ותינוקות מחזיקים חזק.</i>

405
00:33:53,282 --> 00:33:55,952
<i>כל עגל דבוק לריח של אמו.</i>

406
00:34:01,958 --> 00:34:03,125
(נשיפה)

407
00:34:04,835 --> 00:34:06,963
<i>העדר רב...</i>

408
00:34:08,297 --> 00:34:10,800
<i>אבל העדר הוא אחד.</i>

409
00:34:29,652 --> 00:34:31,654
<i>היופי העצום של סין...</i>

410
00:34:31,821 --> 00:34:35,366
<i>מגלה את עצמו
בכל כך הרבה דרכים שונות...</i>

411
00:34:35,533 --> 00:34:38,077
<i>בכל כך הרבה פינות מרוחקות.</i>

412
00:34:41,664 --> 00:34:44,667
<i>לפעמים זה מרגיש כמו עולם אחר.</i>

413
00:34:50,715 --> 00:34:52,550
<i>תחת הטיפוח של דאווה...</i>

414
00:34:52,717 --> 00:34:56,095
<i>הגורים שלה גדלים לתוך
שני חתולים צעירים ומרשימים.</i>

415
00:34:58,347 --> 00:35:01,350
<i>והרגע עברה ציד מוצלח...</i>

416
00:35:01,517 --> 00:35:03,853
<i>שלא מגיע מוקדם מדי.</i>

417
00:35:04,353 --> 00:35:08,858
<i>הגורים שלה נגמלים כעת לחלוטין
ורעב לקצת בשר טרי.</i>

418
00:35:09,525 --> 00:35:13,529
<i>הם צפו ולמדו
דרכיו של הצייד הגדול...</i>

419
00:35:14,864 --> 00:35:16,073
<i>בוקר שלהם.</i>

420
00:35:16,616 --> 00:35:18,260
- (נמר נמר למרחקים)
<i>- אבל</i> פתאום...

421
00:35:18,284 --> 00:35:21,287
<i>על פני העמק,
הפורץ חזר.</i>

422
00:35:21,954 --> 00:35:25,458
<i>הפעם, עם שלושת בניה הבוגרים.</i>

423
00:35:32,381 --> 00:35:35,885
<i>מחסור בטרף הביא אותם
לתוך הטריטוריה של דאווה...</i>

424
00:35:36,052 --> 00:35:40,222
<i>והם מוכנים יותר
לקחת את כל מה שהוא שלה.</i>

425
00:35:46,395 --> 00:35:49,148
<i>יריבו הוותיק של דאווה הוא
הרבה יותר מודגש...</i>

426
00:35:49,315 --> 00:35:51,275
<i>עכשיו שיש לה חיזוקים.</i>

427
00:35:51,734 --> 00:35:53,986
<i>היא וגם דאווה יודעים...</i>

428
00:35:54,153 --> 00:35:57,948
<i>דאווה לעולם לא ישרוד קרב
נגד כל ארבעת הנמרים.</i>

429
00:36:03,996 --> 00:36:05,289
(נהמה)

430
00:36:14,924 --> 00:36:16,175
(מצמרר)

431
00:36:24,350 --> 00:36:27,687
<i>דאווה לא יכולה להביא את עצמה
אבל לנטוש את האוכל היקר הזה.</i>

432
00:36:31,190 --> 00:36:35,611
<i>הגורים שלה חייבים לאכול,
וכשזה מגיע להישרדותם...</i>

433
00:36:35,778 --> 00:36:37,947
<i>דאווה היה נלחם כמעט בכל אויב.</i>

434
00:36:44,286 --> 00:36:46,789
<i>הפשרה בין חיים למוות...</i>

435
00:36:46,956 --> 00:36:50,126
<i>הוא לפעמים חישוב קשה מאוד.</i>

436
00:37:01,011 --> 00:37:02,304
(מצמרר)

437
00:37:08,060 --> 00:37:10,312
<i>אבל אז הבנים עוברים לגור.</i>

438
00:37:19,488 --> 00:37:21,991
<i>מספרים מרובים וחסרי כל...</i>

439
00:37:22,158 --> 00:37:25,411
<i>דאווה חייבת לסגת כדי לשמור על גוריה.</i>

440
00:37:33,210 --> 00:37:36,505
<i>לא מרוצה רק
גניבת הרג של דאווה...</i>

441
00:37:36,672 --> 00:37:40,009
<i>המתערבים
עכשיו רדוף אחריה כדי להודיע לה...</i>

442
00:37:40,176 --> 00:37:42,344
<i>הם כאן כדי להישאר.</i>

443
00:37:49,018 --> 00:37:50,686
<i>כדי להציל את הצעירים שלה...</i>

444
00:37:50,853 --> 00:37:53,689
<i>דאווה חייב לקחת אותם
ולעזוב את האזור.</i>

445
00:38:13,292 --> 00:38:16,378
<i>גורשו מהבית שלהם.</i>

446
00:38:19,548 --> 00:38:21,801
(שורקת רוח)

447
00:38:23,969 --> 00:38:26,347
(ציוץ ציפורים)

448
00:38:28,891 --> 00:38:30,226
(יבק)

449
00:38:34,355 --> 00:38:37,733
<i>כאשר התינוק שלך
הוא היצור החמוד והמטושטש ביותר...</i>

450
00:38:37,900 --> 00:38:39,401
<i>הצד הזה של נהר היאנגצה...</i>

451
00:38:40,402 --> 00:38:44,156
<i>זה לא קל פשוט להשאיר את זה בשקט.</i>

452
00:38:45,658 --> 00:38:47,493
(צווחה)

453
00:39:03,926 --> 00:39:05,928
<i>בגיל שישה חודשים, MeiMei חושבת...</i>

454
00:39:06,095 --> 00:39:08,764
<i>היא מוכנה לנוע בכוחות עצמה.</i>

455
00:39:10,391 --> 00:39:11,767
<i>אמא שלה חושבת...</i>

456
00:39:12,768 --> 00:39:14,520
<i>"כן, לא כל כך."</i>

457
00:39:15,563 --> 00:39:17,231
<i>זה עץ גבוה.</i>

458
00:39:17,398 --> 00:39:20,067
<i>ו-MeiMei אינו מטפס מומחה.</i>

459
00:39:20,568 --> 00:39:21,694
<i>בכל זאת.</i>

460
00:39:21,777 --> 00:39:23,863
(מימיי צווחת)

461
00:39:31,787 --> 00:39:34,582
(הצווחה נמשכת)

462
00:39:36,917 --> 00:39:41,422
<i>"קדימה! אמא! אני רק רוצה... ארג!"</i>

463
00:39:45,718 --> 00:39:46,719
(צרחות)

464
00:39:48,387 --> 00:39:52,766
<i>להיות אמא במסוק
אבל יכול לחנוק את סקרנותו של גור.</i>

465
00:39:52,933 --> 00:39:55,978
<i>לפנדות צעירות,
טיפוס על עצים הוא טקס מעבר.</i>

466
00:39:56,812 --> 00:39:59,481
<i>כאשר גור מסוגל
לטפס בהצלחה על עץ...</i>

467
00:39:59,648 --> 00:40:02,151
<i>זה אומר שהוא יכול להיות בטוח מפני טורפים.</i>

468
00:40:04,278 --> 00:40:05,654
<i>גור שיכול לטפס על עץ...</i>

469
00:40:06,739 --> 00:40:09,783
<i>הוא גור שכבר לא צריך את אמו.</i>

470
00:40:13,245 --> 00:40:16,248
<i>"אמא, תירגעי. הבנתי את זה."</i>

471
00:40:20,252 --> 00:40:21,253
(צרחות)

472
00:40:22,338 --> 00:40:23,339
(THUD)

473
00:40:24,924 --> 00:40:25,925
(צרחות)

474
00:40:35,601 --> 00:40:36,852
<i>במישורי צ'ינגהאי...</i>

475
00:40:37,353 --> 00:40:40,272
<i>הגבר צ'ירו עומד על המשמר
בעורף...</i>

476
00:40:40,439 --> 00:40:43,943
<i>ממתין להחזרה
מהנקבות המרחיקות שלהם.</i>

477
00:40:45,611 --> 00:40:48,489
(נפיחות אנטילופה)

478
00:40:50,366 --> 00:40:51,367
(SORTS)

479
00:40:55,621 --> 00:40:58,374
<i>לנקבות יש
נסע ארוך ורחוק...</i>

480
00:40:58,540 --> 00:41:00,960
<i>להתאחד עם השותפים שלהם.</i>

481
00:41:02,378 --> 00:41:04,171
(נשיפה)

482
00:41:10,552 --> 00:41:11,637
<i>למרבה הצער...</i>

483
00:41:11,887 --> 00:41:15,057
<i>אחרי שהרחקת
אחד מהשני במשך כל כך הרבה זמן...</i>

484
00:41:15,224 --> 00:41:18,018
<i>לא הזכרים ולא הנקבות...</i>

485
00:41:18,185 --> 00:41:21,313
<i>יש לי שמץ של מושג
מי הם השותפים שלהם.</i>

486
00:41:22,898 --> 00:41:24,483
<i>אבל אל תדאג...</i>

487
00:41:24,692 --> 00:41:25,734
(SORTS)

488
00:41:25,818 --> 00:41:29,363
<i>הזכרים יותר ממרוצים
להרשים נקבות חדשות...</i>

489
00:41:29,530 --> 00:41:31,240
<i>ולהקים משפחות חדשות.</i>

490
00:41:32,408 --> 00:41:34,076
(מצמץ)

491
00:41:37,037 --> 00:41:39,999
<i>הם בילו את כל האביב
והקיץ מתרחב...</i>

492
00:41:40,165 --> 00:41:42,751
<i>ומתמודדים זה עם זה
לעליונות.</i>

493
00:41:42,918 --> 00:41:46,422
<i>והם נדירים
כדי להראות את הגבריות שלהם.</i>

494
00:41:50,718 --> 00:41:52,928
<i>"בעיות עם זאבים, גבירותיי?"</i>

495
00:41:53,887 --> 00:41:56,598
<i>"אל תפחד. אני אתמודד עם הנבל הזה."</i>

496
00:42:00,102 --> 00:42:01,687
(חרחור)

497
00:42:03,022 --> 00:42:05,733
<i>מבט אחד על זה
מבנה גוף גברי מרשים...</i>

498
00:42:05,899 --> 00:42:09,403
<i>והטורף הקטן והמרוד הזה
נשלח בקרוב לדרכו.</i>

499
00:42:09,570 --> 00:42:11,905
<i>"היי!</i>

500
00:42:11,947 --> 00:42:13,407
(חרחור)

501
00:42:14,616 --> 00:42:16,035
<i>"הכל טוב."</i>

502
00:42:17,578 --> 00:42:19,913
<i>"הקרח גורם לקצת... וואו!"</i>

503
00:42:23,917 --> 00:42:25,544
(זאב מייבב)

504
00:42:41,477 --> 00:42:43,729
<i>לא משנה איך הם משיגים את זה...</i>

505
00:42:43,896 --> 00:42:48,776
<i>העדר תמיד מתכנס שוב
כמשפחה אחת גדולה.</i>

506
00:42:50,569 --> 00:42:55,240
<i>והגאות הבלתי נגמרת
של חיי chiru זורמים הלאה.</i>

507
00:42:55,991 --> 00:42:59,161
(נפיחות אנטילופה)

508
00:43:05,584 --> 00:43:07,169
(ציפורים)

509
00:43:08,128 --> 00:43:10,589
<i>כשהטמפרטורות מתחילות לצנוח...</i>

510
00:43:10,756 --> 00:43:13,342
<i>האדיר של פעם
מלכת ההר...</i>

511
00:43:13,509 --> 00:43:16,178
<i>לא ביצע הרג יותר משבוע.</i>

512
00:43:16,512 --> 00:43:20,849
<i>עכשיו, היא נאלצת לשתף
הטריטוריה החדשה והלא מוכרת שלה...</i>

513
00:43:21,016 --> 00:43:23,352
<i>עם יריבים מוצלחים יותר.</i>

514
00:43:34,738 --> 00:43:36,990
<i>היא חייבת לסקור את האזור ללא הרף...</i>

515
00:43:37,157 --> 00:43:40,869
<i>כדי לקבל את הנחת הארץ
ולהקים מחדש את שלטונה...</i>

516
00:43:41,036 --> 00:43:42,538
<i>עם סימוני ריח.</i>

517
00:43:45,207 --> 00:43:47,876
<i>אבל היא זוהתה
על ידי הזכר של האזור הזה.</i>

518
00:43:56,260 --> 00:43:58,345
(נהמה ונהמה)

519
00:44:02,057 --> 00:44:04,393
<i>היא מגינה על הקרקע שלה באומץ...</i>

520
00:44:04,560 --> 00:44:07,229
<i>אבל היא נאלצת לסגת בחזרה אל גוריה.</i>

521
00:44:15,529 --> 00:44:17,531
<i>הימים המשובבים האלה של הקיץ...</i>

522
00:44:17,698 --> 00:44:20,909
<i>נראה רחוק מאוד לדאווה כרגע.</i>

523
00:44:31,086 --> 00:44:35,465
<i>אם רק אהבה של משפחה
יכול לקבוע את גורלו.</i>

524
00:44:40,804 --> 00:44:42,222
(רוח רוח)

525
00:44:42,264 --> 00:44:43,557
(מלחמת ציפורים)

526
00:44:53,442 --> 00:44:56,570
<i>האינסטינקט של יאיה הוא לשמור על הגור שלה בטוח.</i>

527
00:45:05,162 --> 00:45:08,081
<i>אבל היא לא יכולה להגן על MeiMei לנצח.</i>

528
00:45:08,790 --> 00:45:10,250
<i>בשלב מסוים...</i>

529
00:45:10,417 --> 00:45:12,502
<i>היא תצטרך לשחרר.</i>

530
00:45:17,341 --> 00:45:18,592
(צרחות)

531
00:45:22,012 --> 00:45:23,764
(יבק)

532
00:45:23,889 --> 00:45:25,599
<i>פשוט... אולי לא היום.</i>

533
00:45:32,689 --> 00:45:35,359
<i>חורף הופך את היער הצפוף...</i>

534
00:45:35,525 --> 00:45:38,862
<i>אל ארץ פנטזיה קריסטל מלכותית.</i>

535
00:45:41,865 --> 00:45:45,619
<i>זהו ירד השלג הראשון
אחותו של טאו טאו ראתה אי פעם.</i>

536
00:45:46,703 --> 00:45:49,957
<i>התדהמה הטהורה שלה
הוא הסחת דעת מבורכת...</i>

537
00:45:50,123 --> 00:45:52,000
<i>מתלאות החורף.</i>

538
00:45:54,044 --> 00:45:56,338
<i>"מה זה החומר הזה?"</i>

539
00:45:57,172 --> 00:45:59,883
(קופים צורחים)

540
00:46:01,843 --> 00:46:04,805
<i>"מה שזה לא יהיה, זה קר."</i>

541
00:46:06,181 --> 00:46:08,684
<i>"חייב להגיע לקרקע גבוהה יותר!"</i>

542
00:46:10,727 --> 00:46:12,688
<i>כן, שלג הוא חבל...</i>

543
00:46:12,854 --> 00:46:15,565
<i>וממש קר על הידיים שלך.</i>

544
00:46:15,732 --> 00:46:17,067
<i>הצד האחד הוא...</i>

545
00:46:17,234 --> 00:46:20,696
<i>זה תירוץ מושלם ללכת ככה.</i>

546
00:46:21,405 --> 00:46:23,365
(צווחה)

547
00:46:29,538 --> 00:46:32,708
(קופים צווחים)

548
00:46:48,849 --> 00:46:50,684
<i>The cold and scarcity of winter...</i>

549
00:46:50,851 --> 00:46:54,021
<i>הביא את הקבוצות השונות
בתוך הגייס שוב ביחד.</i>

550
00:46:54,896 --> 00:46:56,940
<i>הם כל כך רעבים...</i>

551
00:46:57,107 --> 00:46:58,567
<i>הם יאכלו הכל.</i>

552
00:46:58,734 --> 00:47:01,069
(צווחה)

553
00:47:01,236 --> 00:47:04,906
<i>תרנגול בהחלט
isn't giving Tao Tao any handouts.</i>

554
00:47:05,073 --> 00:47:06,533
<i>או חום.</i>

555
00:47:06,950 --> 00:47:08,702
<i>או תמיכה.</i>

556
00:47:12,122 --> 00:47:13,457
<i>זה מה שאתה מקבל...</i>

557
00:47:13,623 --> 00:47:15,792
<i>כשאתה מחובר
עם הנערים האבודים.</i>

558
00:47:17,252 --> 00:47:18,920
(צווחה)

559
00:47:19,755 --> 00:47:21,131
(צווחה)

560
00:47:21,590 --> 00:47:22,758
<i>וואו!</i>

561
00:47:23,592 --> 00:47:25,427
<i>תרנגול שוב שורף אוכל.</i>

562
00:47:26,094 --> 00:47:27,888
(צווחה)

563
00:47:30,932 --> 00:47:32,934
<i>והעוינות מתפשטת.</i>

564
00:47:35,562 --> 00:47:38,565
<i>לפני שאתה יודע זאת,
טאו טאו נמשך למאבק.</i>

565
00:47:39,483 --> 00:47:41,943
<i>אפילו אחותו הקטנה
נקלע לזה.</i>

566
00:47:44,988 --> 00:47:47,783
<i>היא מנסה לעזור לאחיה
ולעצור אותם מלהלחם...</i>

567
00:47:47,949 --> 00:47:50,994
<i>אבל יש רק
שום הגיון עם החיות האלה.</i>

568
00:47:52,496 --> 00:47:53,580
(צווחה)

569
00:47:53,622 --> 00:47:56,666
<i>אביו של טאו טאו
לא רוצה שום קשר לזה.</i>

570
00:47:57,459 --> 00:48:00,420
<i>בקושי יש כאן אוכל
להילחם בכל מקרה.</i>

571
00:48:01,922 --> 00:48:02,923
(צווחה)

572
00:48:03,006 --> 00:48:05,133
<i>הוא אורז את משפחתו ויוצא לדרך...</i>

573
00:48:05,300 --> 00:48:07,511
<i>להורדת טריטוריה חמה יותר.</i>

574
00:48:11,848 --> 00:48:14,476
<i>כשהקור נוגס בעצמותיו...</i>

575
00:48:14,643 --> 00:48:17,604
<i>טאו טאו משתוקק לקצת נחמה.</i>

576
00:48:17,771 --> 00:48:21,691
<i>עבור מישהו, כל אחד,
פשוט לחמם אותו.</i>

577
00:48:24,444 --> 00:48:26,488
<i>הוא מתגעגע למשפחה שלו.</i>

578
00:48:27,989 --> 00:48:30,867
<i>עד עכשיו,
הוא התנגד לחזור אליהם.</i>

579
00:48:33,161 --> 00:48:35,664
<i>אולי הוא עדיין מריר על אחותו.</i>

580
00:48:36,665 --> 00:48:39,167
<i>אולי הוא מנסה
להוכיח משהו לאביו.</i>

581
00:48:39,668 --> 00:48:40,877
<i>מי יודע?</i>

582
00:48:41,670 --> 00:48:43,171
(פיהוקים)

583
00:48:44,005 --> 00:48:47,050
<i>כרגע, הוא זקוק לחום.</i>

584
00:48:49,886 --> 00:48:52,055
<i>הוא נוטש את הנערים האבודים...</i>

585
00:48:54,558 --> 00:48:56,977
<i> ועוקב אחר משפחתו.</i>

586
00:49:01,857 --> 00:49:02,858
(צרחות)

587
00:49:07,863 --> 00:49:08,864
(צווחות קוף)

588
00:49:18,498 --> 00:49:20,709
<i>אחותו מברכת אותו בחזרה.</i>

589
00:49:22,752 --> 00:49:25,422
<i>אבל החיים לא תמיד כל כך פשוטים.</i>

590
00:49:25,547 --> 00:49:27,757
(צווחה)

591
00:49:31,219 --> 00:49:33,388
<i>אביו לא נותן לו להיכנס.</i>

592
00:49:35,098 --> 00:49:37,726
<i>TaoTao אין למי לפנות.</i>

593
00:49:43,106 --> 00:49:45,066
<i>נגמרו לו האפשרויות.</i>

594
00:49:55,911 --> 00:49:57,579
(רוח רוח)

595
00:49:59,623 --> 00:50:01,583
<i>בין זעם החורף...</i>

596
00:50:01,750 --> 00:50:03,668
<i>ובמזל רע רגיל...</i>

597
00:50:03,835 --> 00:50:07,589
<i>הצלחות הציד של דאווה
היו מעטים ורחוקים.</i>

598
00:50:07,672 --> 00:50:08,673
(נשימות כבשים)

599
00:50:10,091 --> 00:50:12,928
<i>אבל הכבשים האלה,
מחפש מחסה ממזג האוויר...</i>

600
00:50:13,512 --> 00:50:16,139
<i>זה עתה עברו בטווח.</i>

601
00:50:17,432 --> 00:50:18,433
(נשיפה)

602
00:50:39,663 --> 00:50:41,706
(הנשימה נמשכת)

603
00:51:03,853 --> 00:51:06,147
<i>משהו נורא קורה, אבל.</i>

604
00:51:15,991 --> 00:51:20,036
<i>השלג הסתיר סלעים משוננים,
ודאווה פצעה את כפה.</i>

605
00:52:04,748 --> 00:52:09,252
<i>דאווה יודע
אם היא והגורים שלה ישרדו...</i>

606
00:52:09,419 --> 00:52:12,714
<i>היא חייבת להיות
במצב גופני מעולה לצוד.</i>

607
00:52:13,715 --> 00:52:15,884
(רוח רוח)

608
00:52:29,147 --> 00:52:31,149
(ציפורים נלחמות)

609
00:52:51,252 --> 00:52:52,253
(צווחה)

610
00:52:54,172 --> 00:52:56,132
<i>נראה שלטאו טאו יש סוף סוף...</i>

611
00:52:56,299 --> 00:52:59,427
<i>הורשה להצטרף מחדש לכדור פרווה המשפחתי.</i>

612
00:53:04,683 --> 00:53:06,601
(צווחה)

613
00:53:07,018 --> 00:53:10,355
<i>או יותר כמו להיאחז בחלק החיצוני שלו.</i>

614
00:53:11,940 --> 00:53:14,943
<i>כל עוד הוא מוכן לעזור
להגן על המשפחה מפני הקור...</i>

615
00:53:15,694 --> 00:53:17,946
<i>אביו יניח לו להישאר.</i>

616
00:53:19,197 --> 00:53:21,616
<i>זה עדיף מאשר להקפיא לבד.</i>

617
00:53:23,159 --> 00:53:26,454
<i>לפחות אחותו הקטנה
נראה שמח לראות אותו.</i>

618
00:53:28,998 --> 00:53:33,002
<i>אולי טאו טאו סוף סוף לומד
הערך האמיתי של המשפחה.</i>

619
00:53:34,546 --> 00:53:35,630
(צרחות)

620
00:53:35,672 --> 00:53:39,467
<i>או שאולי פשוט ממש קר לו.</i>

621
00:53:55,316 --> 00:53:56,735
(ציוץ ציפורים)

622
00:53:58,987 --> 00:54:01,030
(נגינת מוזיקה)

623
00:54:17,839 --> 00:54:19,674
(ציוץ ציפורים)

624
00:54:21,760 --> 00:54:23,178
<i>בסין...</i>

625
00:54:23,678 --> 00:54:26,055
<i>חלק מאמינים שהפנדה היא כזו
ההתגלמות החיה...</i>

626
00:54:26,222 --> 00:54:28,099
<i>של מושג היין והיאנג...</i>

627
00:54:28,516 --> 00:54:31,352
<i>השחור-לבן המעוקל
דפוסי הפרווה שלו...</i>

628
00:54:31,519 --> 00:54:33,521
<i>מחקה את הסמל עצמו.</i>

629
00:54:34,063 --> 00:54:36,524
(צווחה)

630
00:54:38,735 --> 00:54:42,739
<i>הדואליות הזו של כוחות מנוגדים
קיים בכל מקום בטבע.</i>

631
00:54:46,534 --> 00:54:48,870
<i>אבל אולי בשום מקום יותר...</i>

632
00:54:49,037 --> 00:54:53,041
<i> מאשר במערכת היחסים המתגברת
בין יא יא ל-MeiMei.</i>

633
00:54:56,544 --> 00:55:00,048
<i>הדחיפה והמשיכה ביניהם
חופש והגנה...</i>

634
00:55:00,215 --> 00:55:02,217
<i>מתקרב.</i>

635
00:55:02,258 --> 00:55:03,259
(צרחות)

636
00:55:06,095 --> 00:55:08,264
<i>יא יא רוצה כל כך...</i>

637
00:55:08,431 --> 00:55:11,392
<i>להיאחז בבתה היקרה
ולשמור עליה.</i>

638
00:55:11,893 --> 00:55:14,938
<i>אבל ל-MeiMei יש משהו בלתי נשלט...</i>

639
00:55:15,104 --> 00:55:18,566
<i>דחף אבולוציוני פשוט לטפס.</i>

640
00:55:22,612 --> 00:55:26,241
<i>וכן, בטח,
לילד יש כמה בעיות עם כוח המשיכה.</i>

641
00:55:28,159 --> 00:55:30,787
<i>אבל אז מה? החיים מסוכנים.</i>

642
00:55:30,954 --> 00:55:33,081
<i>היא הולכת ליפול.</i>

643
00:55:33,832 --> 00:55:35,917
(צווחה)

644
00:55:39,420 --> 00:55:41,840
<i>ואז היא תקום בחזרה.</i>

645
00:55:46,761 --> 00:55:48,179
(צווחה)

646
00:55:50,974 --> 00:55:54,519
<i>אבל בשלב מסוים,
היא צריכה לעשות זאת בעצמה.</i>

647
00:56:01,609 --> 00:56:04,779
<i>והיום הוא היום ההוא.</i>

648
00:56:06,614 --> 00:56:07,615
(צרחות)

649
00:56:14,163 --> 00:56:15,456
(צווחה)

650
00:56:16,666 --> 00:56:19,961
<i>עמוק כמו האהבה של YaYa
כי בתה היא...</i>

651
00:56:21,296 --> 00:56:23,298
<i>יש כוח חזק יותר.</i>

652
00:56:23,464 --> 00:56:25,466
<i>כוח הטבע.</i>

653
00:56:30,513 --> 00:56:32,557
<i>וזה מפרק אותם.</i>

654
00:56:48,740 --> 00:56:50,450
<i>היא הולכת על זה.</i>

655
00:56:58,082 --> 00:56:59,667
(צווחה)

656
00:57:23,399 --> 00:57:24,400
(צרחות)

657
00:57:27,904 --> 00:57:30,156
(צווחה)

658
00:57:40,208 --> 00:57:43,169
<i>היום שבו אתה מטפס על עץ בעצמך...</i>

659
00:57:44,545 --> 00:57:46,589
<i>מבלי ליפול מזה...</i>

660
00:57:48,424 --> 00:57:50,718
<i>הוא יום גדול.</i>

661
00:57:55,890 --> 00:57:57,433
(ציוץ ציפורים)

662
00:58:04,691 --> 00:58:07,986
<i>ייתכן שיא יא</i>
אמא <i>קצת מגוננת יתר על המידה...</i>

663
00:58:09,070 --> 00:58:12,573
<i>אבל היא גדלה
פנדה אחת קטנה יוצאת דופן.</i>

664
00:58:16,703 --> 00:58:18,871
<i>היא גם יודעת...</i>

665
00:58:19,038 --> 00:58:21,374
<i>בקרוב יגיע הזמן להיפרד.</i>

666
00:58:26,546 --> 00:58:29,173
<i>השמחה שאמא מקבלת...</i>

667
00:58:29,340 --> 00:58:32,093
<i>מגידול גור מלידה, לעומת זאת...</i>

668
00:58:32,260 --> 00:58:35,263
<i>שווה אלף פרידות.</i>

669
00:58:37,140 --> 00:58:39,142
(ציוץ ציפורים)

670
00:58:48,484 --> 00:58:50,236
(קופים צווחים)

671
00:58:50,319 --> 00:58:52,822
<i>אביב פירושו יותר אוכל.</i>

672
00:58:58,077 --> 00:58:59,537
<i>עוד פרעושים.</i>

673
00:59:04,917 --> 00:59:06,502
<i>ועוד תינוקות.</i>

674
00:59:06,586 --> 00:59:08,504
(קופים צווחים)

675
00:59:12,383 --> 00:59:14,218
<i>מה, בתורו, אומר...</i>

676
00:59:14,719 --> 00:59:16,679
<i>יותר קדחת תינוקות.</i>

677
00:59:20,683 --> 00:59:22,769
(צווחה)

678
00:59:32,028 --> 00:59:33,446
(צווחה)

679
00:59:36,032 --> 00:59:39,827
<i>אם כי טאו טאו מסתדר טוב יותר
עם משפחתו לאחרונה...</i>

680
00:59:39,994 --> 00:59:43,706
<i>מובן שהוא מוציא
פחות זמן סביב אביו.</i>

681
00:59:45,124 --> 00:59:47,919
<i>ועוד הרבה זמן לבד.</i>

682
00:59:54,050 --> 00:59:56,385
<i>גם אחותו של טאו טאו מתבגרת.</i>

683
01:00:01,307 --> 01:00:04,268
<i>היא מתחילה
להראות את האישיות שלה.</i>

684
01:00:20,451 --> 01:00:23,496
<i>היא בגיל עכשיו
שבו אמה יכולה להשאיר אותה לבד...</i>

685
01:00:23,663 --> 01:00:25,414
<i>לחפש מזון.</i>

686
01:00:27,125 --> 01:00:29,752
<i>או לתינוק של מישהו אחר.</i>

687
01:00:33,506 --> 01:00:34,507
(צרחות)

688
01:00:34,924 --> 01:00:37,343
<i>אבל בכל מקום שבו יש תינוקות קטנים...</i>

689
01:00:38,427 --> 01:00:41,180
<i>גושונים לא רחוקים.</i>

690
01:00:47,645 --> 01:00:50,022
<i>טאו טאו מזהה את הטורף
ומשמיע את האזעקה.</i>

691
01:00:50,106 --> 01:00:51,107
(צרחות)

692
01:00:52,400 --> 01:00:54,735
<i>הצבא מתרוצץ אחר מחסה.</i>

693
01:00:54,819 --> 01:00:56,487
(קופים צורחים)

694
01:00:56,571 --> 01:00:58,156
<i>כל הקטנים מובאים בחשבון.</i>

695
01:00:59,365 --> 01:01:01,784
<i>חוץ מאחד. אחותו של טאו טאו.</i>

696
01:01:01,868 --> 01:01:02,869
(צווחה)

697
01:01:05,788 --> 01:01:07,915
<i>אבל טאו טאו היה
לפקוח עליה עין...</i>

698
01:01:08,082 --> 01:01:09,917
<i>וזנק לפעולה.</i>

699
01:01:19,427 --> 01:01:22,221
<i>הוא מגיע אליה בדיוק בזמן.</i>

700
01:01:24,640 --> 01:01:26,309
(צווחות GOSHAWK)

701
01:01:36,485 --> 01:01:37,528
(צרחות)

702
01:01:37,612 --> 01:01:40,531
<i>טאו טאו מעולם לא הרגיש מוערך כל כך.</i>

703
01:01:40,698 --> 01:01:44,535
<i>הוא פעל על פי אינסטינקט טהור
כדי להגן על אחותו.</i>

704
01:01:44,702 --> 01:01:48,289
<i>והמעשה האמיץ הזה
גרם לו להבין...</i>

705
01:01:48,789 --> 01:01:50,458
<i>שהוא גדל.</i>

706
01:01:50,625 --> 01:01:51,626
<i>הרבה.</i>

707
01:01:51,709 --> 01:01:52,710
(צרחות)

708
01:01:53,294 --> 01:01:57,048
<i>אבא שלו בהחלט מאושר
להחזיר אותו לקפל.</i>

709
01:02:00,218 --> 01:02:02,845
<i>המנודה הצעיר
ללא טיפול בעולם...</i>

710
01:02:03,596 --> 01:02:06,849
<i>גדל לגיבור המשפחה.</i>

711
01:02:10,269 --> 01:02:13,564
<i>הוא בהחלט גיבור
בעיני אחותו.</i>

712
01:02:19,570 --> 01:02:21,239
(ציוץ ציפורים)

713
01:02:21,322 --> 01:02:23,866
(רוח רוח)

714
01:02:33,668 --> 01:02:35,753
<i>חזור על הרמה הגבוהה...</i>

715
01:02:35,920 --> 01:02:39,215
<i>שלג החורף
משתהה גם באביב...</i>

716
01:02:41,217 --> 01:02:44,845
<i>ודאווה עדיין נלחם
לפרנס את גוריה.</i>

717
01:02:45,930 --> 01:02:47,932
(נשיפה)

718
01:02:49,350 --> 01:02:50,768
<i>הפגיעה בכף רגלה</i>

719
01:02:50,851 --> 01:02:52,937
<i>הפריע מאוד
יכולת הציד שלה...</i>

720
01:02:53,104 --> 01:02:56,190
<i>ואין לה יותר את המהירות
לרדוף אחרי טרף...</i>

721
01:02:56,357 --> 01:02:58,359
<i>מהיר כמו כבשי הבר האלה.</i>

722
01:03:01,570 --> 01:03:03,739
(פעמונים ממצמצים)

723
01:03:07,034 --> 01:03:09,245
<i>אבל נוצרת הזדמנות.</i>

724
01:03:11,539 --> 01:03:14,417
<i>באביב,
יאקים מבויתים משתחררים...</i>

725
01:03:14,583 --> 01:03:17,211
<i>לרעות ברמות הגבוהות יותר.</i>

726
01:03:19,797 --> 01:03:22,800
<i>החיות האלה הן
כבד פי 10 מדאווה...</i>

727
01:03:23,634 --> 01:03:27,805
<i>ומכה אחת מ
הקרניים החזקות הללו עלולות להיות קטלניות.</i>

728
01:03:30,808 --> 01:03:34,228
<i>מתמודדים נגד
עדר שלם הוא כמו לתקוף צבא.</i>

729
01:03:34,270 --> 01:03:35,271
(נהימה נמוכה)

730
01:03:36,564 --> 01:03:39,066
<i>אבל הגורים שלה סומכים עליה.</i>

731
01:03:43,487 --> 01:03:45,239
(יאקס נוהם)

732
01:03:47,074 --> 01:03:48,993
(פעמונים ממצמצים)

733
01:03:51,454 --> 01:03:53,956
<i>זה עכשיו או לעולם לא.</i>

734
01:04:02,340 --> 01:04:03,341
(נהימה)

735
01:04:03,424 --> 01:04:04,842
(פעמונים ממצמצים)

736
01:04:08,971 --> 01:04:11,932
(יאקס נוהם)

737
01:04:14,518 --> 01:04:17,271
<i>אמא של העגל
מתכנסים כדי להציל את התינוק שלה.</i>

738
01:04:22,777 --> 01:04:24,987
<i>דאווה מסרב להרפות.</i>

739
01:04:25,488 --> 01:04:27,656
<i>היא יודעת שזו ההזדמנות האחרונה שלה.</i>

740
01:04:35,122 --> 01:04:37,625
<i>אבל צוואתה של אם יאק
להגן על הצעירים שלה...</i>

741
01:04:37,792 --> 01:04:39,627
<i>חזק בדיוק כמו של דאווה.</i>

742
01:04:46,008 --> 01:04:49,470
<i>היאק פוגע בדאווה
קשה בקרניה.</i>

743
01:04:51,972 --> 01:04:53,474
(דאווה צורב בכאב)

744
01:04:55,643 --> 01:04:57,395
<i>דאווה נפצע קשה.</i>

745
01:04:57,895 --> 01:04:59,647
(נהימה)

746
01:05:09,073 --> 01:05:11,992
<i>הצלה אמיצה של אמא אחת
של התינוק שלה...</i>

747
01:05:13,911 --> 01:05:17,248
<i>הוא הכישלון הטרגי של אחר להאכיל את שלה.</i>

748
01:05:18,082 --> 01:05:20,501
(יאקס נוהם)

749
01:05:27,258 --> 01:05:29,885
(נהימה נמוכה)

750
01:05:35,933 --> 01:05:37,518
(גורים נוהמים קלות)

751
01:05:40,354 --> 01:05:42,565
(פעמונים ממצמצים)

752
01:05:53,534 --> 01:05:55,578
(נגינת מוזיקה סומברית)

753
01:06:59,975 --> 01:07:02,436
(מנופים מתפתלים)

754
01:07:24,792 --> 01:07:28,462
<i>במיתולוגיה הסינית,
כאשר חיים מסתיימים...</i>

755
01:07:29,171 --> 01:07:31,549
<i>עגור נושא את הנשמה הזו...</i>

756
01:07:31,715 --> 01:07:35,302
<i>להצטרף מחדש למעגל הלידה והלידה מחדש.</i>

757
01:07:40,891 --> 01:07:44,019
<i>מהסוף להתחלה.</i>

758
01:07:51,569 --> 01:07:54,822
<i>הזמן דוחף את המחזור הזה קדימה.</i>

759
01:07:59,577 --> 01:08:01,829
<i>הצעירים הופכים למבוגרים.</i>

760
01:08:03,539 --> 01:08:05,666
<i>המבוגרים מזדקנים.</i>

761
01:08:06,834 --> 01:08:10,087
<i>והזקנים נולדים מחדש.</i>

762
01:08:14,675 --> 01:08:17,177
<i>מוות הוא לא הסוף.</i>

763
01:08:18,178 --> 01:08:22,391
<i>זו רק נקודת ציון
במעגל שנמשך בלי סוף.</i>

764
01:08:38,198 --> 01:08:39,199
(צרחות)

765
01:08:47,458 --> 01:08:49,460
(גור מייבב)

766
01:09:03,557 --> 01:09:04,558
(צרחות גור)

767
01:09:06,435 --> 01:09:08,145
(מנופים מתכרבלים)

768
01:09:27,498 --> 01:09:30,084
(מנופים מתפתלים)

769
01:09:32,127 --> 01:09:34,254
(פיהוק)

770
01:09:48,102 --> 01:09:50,437
<i>כל יצור ממלא את תפקידו...</i>

771
01:09:50,604 --> 01:09:53,607
<i>בסימפוניה המחזורית הנהדרת הזו.</i>

772
01:09:57,778 --> 01:09:59,113
<i>כל חיים חיו...</i>

773
01:09:59,279 --> 01:10:03,158
<i>זה רק פעימה אחת
בקצב היפה הגדול יותר.</i>

774
01:10:14,795 --> 01:10:19,550
<i>האדמה העצומה הזו מתרבה
גם אהבה וגם מצוקה.</i>

775
01:10:20,801 --> 01:10:23,011
<i>אבל בקושי...</i>

776
01:10:23,554 --> 01:10:25,347
<i>יש תקווה.</i>

777
01:10:29,184 --> 01:10:31,353
(קופים צורחים)

778
01:10:34,648 --> 01:10:36,734
<i>כאן הם גרים.</i>

779
01:10:44,658 --> 01:10:47,244
<i>כאן הם מתים.</i>

780
01:10:54,251 --> 01:10:56,503
<i>כאן הם גדלים.</i>

781
01:11:05,596 --> 01:11:07,848
(השמעת מוזיקה מרוממת)

782
01:11:30,871 --> 01:11:34,208
<i>כאן הם נולדים.</i>

783
01:11:37,211 --> 01:11:39,087
<i>בסין.</i>

784
01:11:43,717 --> 01:11:45,719
(נגינת מוזיקה חיה)

785
01:11:50,390 --> 01:11:51,391
(צרחות)

786
01:12:04,696 --> 01:12:05,823
(צרחות)

787
01:12:11,662 --> 01:12:14,998
ניסינו לקחת
כמה הפסקות זמן של הנוף.

788
01:12:15,582 --> 01:12:17,668
כפי שאתה יכול לראות עכשיו...

789
01:12:17,835 --> 01:12:20,420
האור לא מאוד מעניין.

790
01:12:20,671 --> 01:12:23,048
אבל הדבר הטוב הוא...

791
01:12:23,215 --> 01:12:26,009
מזג האוויר משתנה
כל חצי שעה.

792
01:12:26,176 --> 01:12:28,720
אז אם אתה לא אוהב
מזג האוויר או האור...

793
01:12:28,887 --> 01:12:29,906
אתה רק צריך לחכות קצת

794
01:12:29,930 --> 01:12:31,932
והכל משתנה שוב.
(מצחקק)

795
01:12:35,686 --> 01:12:38,063
יש לי נמר שלג
מתגנב לכבשים כחולות.

796
01:12:38,230 --> 01:12:39,940
זה לא נהיה יותר טוב מזה!

797
01:13:00,586 --> 01:13:02,546
חבר צוות: עכשיו זה ברד.

798
01:13:02,713 --> 01:13:06,466
אולי בעוד חצי שעה,
זה יהיה שמש יפה.

799
01:13:06,633 --> 01:13:09,261
אז זה רק משחק המתנה.

800
01:13:28,906 --> 01:13:30,782
(גורים צווחים)

801
01:13:39,833 --> 01:13:40,834
(מצחקק)

802
01:14:01,188 --> 01:14:02,332
חבר צוות 1: סיימתי עם זה.

803
01:14:02,356 --> 01:14:03,583
חבר צוות 2: (ברדיו)
קדימה.

804
01:14:03,607 --> 01:14:04,667
חבר צוות 3: (ברדיו) שלום?

805
01:14:04,691 --> 01:14:05,692
חבר צוות 4: בסדר.

806
01:14:06,526 --> 01:14:08,862
(צוחק)
הוא מסתכל על המוניטור.

807
01:14:09,529 --> 01:14:11,323
(חברי הצוות צוחקים)

808
01:14:11,365 --> 01:14:12,449
(צרחות)

809
01:14:12,532 --> 01:14:14,576
(מצחקק) הו! המצלמה זזה.

810
01:14:25,212 --> 01:14:27,047
- (רוח רוח)
- בסדר, זה שוב,

811
01:14:27,172 --> 01:14:28,173
כעבור חצי שעה.

812
01:14:28,715 --> 01:14:30,634
- ועכשיו יורד שלג.
- (רעם רעם)

813
01:14:30,801 --> 01:14:34,388
יש לנו ערפל מתגלגל
וסופת רעמים כהלכתה.

814
01:14:35,472 --> 01:14:39,184
אבל אני עדיין משוכנע בזה
אם נחכה עוד חצי שעה...

815
01:14:39,351 --> 01:14:42,646
יהיה לנו
התנאים הטובים ביותר לזמן-lapse שלי.

816
01:15:05,002 --> 01:15:07,421
זה באמת נפלא
נהיה כל כך אינטימי...

817
01:15:07,587 --> 01:15:11,675
עם חיי המשפחה המוקדמים
של ציפור נדירה ויפה כל כך.

818
01:15:15,554 --> 01:15:17,264
(רעם רעם)

819
01:15:56,678 --> 01:15:58,305
(ציוץ ציפורים)

820
01:16:03,185 --> 01:16:05,395
(רוח רוח)